<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' גיטין פ"ב</h1>
<h2>דף קיב:</h2>
מי שנשא כשהוא פקח ונתחרש, וכל שכן נשתטה, לא יוציא לעולם עד שיבריא ואפילו ברמיזתו וכתבו אע"פ שדעתו מיושבת עליו. נשא כשהוא חרש יגרש ברמז, שהרי אין קדושיו מן התורה.
<h2>דף קיג:</h2>
מי שקידש קטנה על ידי אביה וגרשה כשהיא קטנה אביה מקבל גטה ובקבלתו מגורשת ולא בקבלתה לפי' ראשון ש[ל]רש"י, ולפי' אחרון אף בקבלתה, אם הגיעה (לפעותות) [לפעוטות]. גרשה כשהיא נערה מתגרשת בקבלתה או בקבלת אביה. ואין נערה מאורסה עושה שליח לקבל גטה מיד בעלה בחיי אביה, מת האב או נשאת נערה עושה שליח ולא קטנה. אבל האב עושה שליח לקבל הגט לבתו המאורסה בין נערה בין קטנה. קדשה אביה והיא קטנה ומת מגורשת בקבלתה אם מבחנת בין גטה לדבר אחר, אינה מבחנת אין מתגרשת בקבלתה. אומר ר"ת, דקטנה אפילו פחותה מז' שנים דהיינו קודם פעוטות מתגרשת על ידי אביה. ואם אין לה אב שמת לאחר שנתארסה או ניסת אין יכולה להתגרש בשום עניין. וזה קודם הגעת פעוטות. אבל אחר לכל הפירושי' מקבלת גיטה כיון שניסת או מת אביה משנתארסה דיצתה מרשות אב. ובירושלמי [יבמות פי"ד ה"א] אוסר לגרש שוטה אפילו על ידי אבוה מטעם (שיזכנו) [שינהגו] בה הפקרות.
